לדלג לתוכן

שפי גולדווסר

מתוך WikiWomen
שפי גולדווסר
שפי גולדווסר. צילום/מקור: Weizmann Institute of Science
שנת לידה: 1959
ענף מדעי: מדעי המחשב, קריפטוגרפיה
השכלה: אוניברסיטת קרנגי מלון
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תרומות עיקריות: שותפה להמצאת הוכחות באפס ידע, ומגוון פרסומים בולטים אחרים בקריפטוגרפיה ובמדעי המחשב
פרסים והוקרה:
  • פרס טיורינג (2012)
  • עמית ACM (2017)
  • עמית האגודה הבינלאומית למחקר קריפטוגרפי (2007)
  • הרצאת אתנה (2008)
  • פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע (2021)
  • פרס הארולד פנדר (2023)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2017)
  • פרס עמנואל פיור מטעם IEEE (2011)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2010)
  • פרס גדל (1993)
  • פרס גרייס הופר (1996)
  • פרס גדל (2001)


שפרירה (שפי) גולדווסר (נולדה ב-14 בנובמבר 1959) היא חוקרת ישראלית-אמריקאית בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה. גולדווסר היא פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות. זכתה פעמיים בפרס גדל במדעי המחשב. כלת פרס טיורינג לשנת 2012 (יחד עם סילביו מיקאלי)[1]. בשנת 2017 נבחרה לעמית ACM.

קורות חיים

גולדווסר נולדה בניו יורק. אביה היה שליח קופת חולים כללית לארצות הברית, והמשפחה חזרה לישראל כשהייתה בת 6. היא גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון עירוני ד'. בשנת 1979 השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קרנגי מלון במתמטיקה שימושית, ובשנים 1981 ו-1983 הוענקו לה תואר שני ותואר שלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הדוקטורט שלה במדעי המחשב, שכותרתו "Probabilistic Encryption: Theory and Applications" נעשה בהנחייתו של מנואל בלום. בשנת 1983 הצטרפה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובשנת 1997 הייתה הראשונה שאיישה בו את הקתדרה על שם חברת RSA, שבה היא מחזיקה עד היום. גולדווסר היא חברת המעבדה למדעי המחשב ולבינה מלאכותית במכון. בשנת 1993 הצטרפה לסגל של מכון ויצמן למדע, במקביל לעבודתה ב-MIT.

עם תחומי המחקר של גולדווסר נמנים תורת הסיבוכיות, קריפטוגרפיה ותורת המספרים החישובית. גולדווסר הייתה שותפה להמצאתן של הוכחות באפס ידיעה, מרכיב חשוב בבנייתם של פרוטוקולים קריפטוגרפיים, באמצעותם יכול צד אחד להדגים לצד השני בוודאות גדולה כרצונו שהוא יודע סוד מסוים, מבלי לחשוף כל מידע על הסוד עצמו. בתחום תורת הסיבוכיות עסקה עבודתה בין השאר במיון של מחלקות סיבוכיות. גולדווסר הדגימה כי בעיות NP-שלמות מסוימות נותרות כאלה גם כאשר מחפשים רק פתרון מקורב להן.

בשנת 2017 הקימה את חברת דואליטי העוסקת באנונימיזציה של מידע. בחברה הושקעו 19 מיליון דולר. בעקבות מגפת הקורונה, המוצר של החברה הותאם לשימוש במעקב אחר חולים בלי לפגוע בפרטיותם.[2]

פרסים והוקרה

  • בשנת 1991 קיבלה את פרס החוקר הצעיר מטעם הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.
  • על הישגיה פורצי הדרך במדעי המחשב הוענק לה פעמיים פרס גדל במדעי המחשב התאורטיים, בשנת 1993 על מאמרה "The Knowledge Complexity of Interactive Proof Systems" ובשנת 2001 על מאמרה "Interactive Proofs and the Hardness of Approximating Cliques".
  • בשנת 1996 העניק לה ה-ACM את פרס גרייס מארי הופר לאיש המחשוב הצעיר הבולט של השנה.
  • בשנת 1998 הוענק לה פרס RSA במתמטיקה על תרומותיה הייחודיות לקריפטוגרפיה.
  • בשנת 2001 התקבלה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, בשנת 2004 נבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 2005 לאקדמיה האמריקאית להנדסה.
  • בשנת 2011 זכתה בפרס עמנואל פיור מטעם ארגון IEEE.[3]
  • זכתה במדליית בנג'מין פרנקלין במדעי המחשב ובמדעים הקוגניטיביים.[4]
  • זוכת פרס טיורינג לשנת 2012 ביחד עם סילביו מיקלי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס על "עבודה מהפכנית שהניחה את היסודות התאורטיים לתורת ההצפנה בתחום הסיבוכיות, תוך המצאת שיטות חדשות וחלוציות לאימות יעיל של הוכחות מתמטיות בתחום תורת הסיבוכיות".[5]
  • משנת 2015 חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[6]
  • בשנת 2016, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[7]
  • ב-2017 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[8]
  • ב-2017 קיבלה את פרס חזית הידע של קרן BBVA.
  • 2023 - קיבלה את פרס דייקסטרה על מאמר שכתבה יחד עם מיכאל בן-אור ואבי ויגדרזון, שבו פיתחו חישוב רב-משתתפים בטוח עם בטיחות מבוססת תורת האינפורמציה[9]

על שמה קרויות תגליותיה הצפנת בלום-גולדווסר והצפנת גולדווסר-מיקאלי.

משפחתה

גולדווסר נשואה לניר שביט, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. לזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים

מאמרים שפרסמה

הרצאות שהעבירה

הערות שוליים

ייחוס למקור: ערך זה עובד על בסיס הערך שפי גולדווסר בוויקיפדיה העברית, גרסה 43905404, במסגרת רישיון CC BY-SA 4.0. רשימת התורמות והתורמים למקור. התוכן הותאם ל-WikiWomenבתאריך 2026-09-28

התוכן עובד והותאם למבנה ולמדיניות העריכה של WikiWomen.