שולמית מיכאלי

שולמית מיכאלי
שנת לידה: 1955
ענף מדעי: מיקרוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית
השכלה: אוניברסיטת בר-אילן
תרומות עיקריות: חקר ביטוי גנים ועיבוד RNA במיקרואורגניזמים
פרסים והוקרה: פרס לנדאו (2010) פרס אפרים קציר (2023) פרס ישראל לחקר מדעי החיים (2026)

שולמית (שולה) מיכאלי-גולדברג (נולדה ב-8 ביולי 1955) היא מדענית ישראלית, המתמחה בתחום המיקרוביולוגיה. היא שימשה עד שנת 2024 כסגנית הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן וקודם לכן כיהנה כדיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה. בינואר 2025 מונתה לחברת ועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). כלת פרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת ה'תשפ"ו (2026).

ביוגרפיה

מיכאלי נולדה בעיר גבעתיים, שם גדלה.

אמה, נעמי מיכאלי, עלתה לארץ מגליציה שבפולין בשנת 1935, והייתה ממייסדי העיר גבעתיים. אביה, מיכאל מיכאלי, היה חייל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ועלה מגרמניה במסגרת עליית הנוער בשנת 1939, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה. הוא היה ממייסדי חיל ההנדסה ואף הקים בצבא את יחידת הציוד המכני הכבד.

מיכאלי למדה בתיכון קלעי בגבעתיים, במגמת ביולוגיה.

נשואה לד״ר משה גולדברג שעובד במשרד הביטחון, והם הורים לשלושה ילדים.

קריירה

פרופ' מיכאלי סיימה תואר ראשון בביולוגיה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת תל אביב והמשיכה מייד במסלול הישיר לדוקטורט באותה אוניברסיטה (הייתה מראשוני המסלול). עם סייום הלימודים יצאה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובבית הספר לרפואה בסן-פרנציסקו.

פרופ' שולמית מיכאלי היא חוקרת בכירה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. ב-2014 היא נבחרה לדיקנית הפקולטה, ובאוקטובר 2017 מונתה כסגנית נשיא האוניברסיטה למחקר כשהיא מחליפה את אריה צבן שנבחר לתפקיד נשיא האוניברסיטה. היא שימשה במשך 7 שנים כראש החטיבה לרפואה בקרן הלאומית למדע ISF. מיכאלי היא מומחית עולמית בזיהוי ובאבחון מולקולות RNA קצרות שתפקידן בבקרת גנים הולך ומתבהר עם השנים.

פרופ' מיכאלי משפיעה במגוון ועדות, ונוטלת חלק בתהליכים שונים. הקדישה את הקריירה האקדמית שלה לתחום המיקרוביולוגיה ועבודותיה מתמקדות בעיקר בחקר תהליכים מטאבוליים בחיידקים ובתחום הפרזיטולוגיה המולקולארית, תוך הדגשת חשיבות מולקולת ה-RNA כגורם בקרה מרכזי בתאים.

מחקר

במרוצת השנים, מיכאלי פיתחה מחקר העוסק בהשתקת גן הסרטן במטרה להפוך את המחלה לכרונית ולא לסופנית. המחקר עוסק בייצור ננו-חלקיקים לצורך השתקת גנים על מנת למגר תאי סרטן, למשל, סרטן הלבלב – סרטן סופני שאין לו טיפול כיום, וסרטן הריאה – סרטן אלים נוסף.

לחלקיקים שמפתחת קבוצת המחקר יש פעילות כפולה, באמצעות החלקיקים אפשר לעשות הדמיה של רקמות הלבלב, הכבד או כל איבר אחר, וכך לגלות תאים סרטניים בודדים בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שיש גידול נראה לעין באמצעים אחרים. תפקידם השני של חלקיקים אלו הוא טיפולי, הרג תאי הסרטן. החלקיקים עטופים במולקולות siRNA שמשתיקות גנים ספציפיים, על חלקיק אחד לקשור מצד אחד מולקולה לצורך השתקה ספציפית של תא סרטני תא, ומצד שני מולקולה שתעזור לכוון את החלקיק רק לתא הסרטני, וכך לא ייגרם נזק לתאים אחרים וגם לא יהיה בזבוז של חלקיקים. החלקיקים ייכנסו רק לתאי הסרטן, וישתקו גנים אופייניים רק לתאים הסרטניים.

במשך שנים חקרה מיכאלי מחלות זיהומיות וטפיליות והתמחתה במחלת לישמניה - "שושנת יריחו" - המופצת באמצעות עקיצת זבוב החול (זבוב שפעיל בישראל בעיקר בדרום הנגב ובשומרון). העקיצה מחדירה את הטפיל לגוף האדם וגורמת לזיהומים שאי אפשר לרפא בעזרת אנטיביוטיקה. המחקר מצא שאם פוגעים בשינוע של חלבונים בתוך התא של הטפיל, מופעלת מערכת שמעודדת אותו 'להתאבד' בתהליך של מוות תאי מתוכנן.

ב-2022 זכתה מיכאלי במענק המחקר היוקרתי ERC Synergy של מועצת המחקר האירופית מטעם האיחוד האירופי בשיתוף עם שני חוקרים נוספים ממכון ויצמן וממכון פסטר.

פרסים

מיכאלי זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית למדעים על תרומתה להבנה של תהליכי בסיס בטפילים ממשפחת הטריפנוזומה; בפרס לנדאו (2010), ובפרס אפרים קציר (2023).

קישורים חיצוניים

• שולמית מיכאלי, באתר ResearchGate
• שולמית מיכאלי, באתר גוגל סקולר
• הסבר על המחקר של פרופ' שולמית מיכאלי(הקישור אינו פעיל), באתר אגודת הידידים של אוניברסיטת בר-אילן
• מינויה של פרופ' מיכאלי לדיאקנית הפקולטה, באתר אוניברסיטת בר-אילן (אורכב 20.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
• פרסיה של פרופ' שולמית מיכאלי (אורכב 20.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
• תחיה ברק, 46 פרופ' שולמית מיכאלי דיקנית הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת בר אילן, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2014