לדלג לתוכן

עדה יונת

מתוך WikiWomen
גרסה מ־15:42, 27 בספטמבר 2026 מאת WikiWomen Importer (שיחה | תרומות) (עיבוד מוויקיפדיה העברית, גרסה 43966571; CC BY-SA 4.0; המקור וההיסטוריה מפורטים בתחתית הדף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
עדה יונת
עדה יונת בשנת 2013. צילום: Hareesh N. Nampoothiri, ברישיון CC BY-SA 3.0.
תאריך לידה: 22 ביוני 1939
ענף מדעי: כימיה, קריסטלוגרפיה וביולוגיה מבנית
השכלה: האוניברסיטה העברית בירושלים; דוקטורט ממכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות: פענוח המבנה והתפקוד של הריבוזום; פרס נובל לכימיה לשנת 2009


עַדָה יוֹנַת (22 ביוני 1939 – 31 באוגוסט 2026) הייתה כימאית וקריסטלוגרפית ישראלית, פרופסורית במכון ויצמן למדע. מחקריה סייעו לפענח את המבנה והתפקוד של הריבוזום – המערכת התאית שבה נבנים חלבונים על פי המידע הגנטי. בשנת 2009 הוענק לה פרס נובל לכימיה, יחד עם תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן, על מחקריהם בנושא.[1] יונת הייתה האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל.[2]

קורות חיים והשכלה

יונת נולדה בירושלים בשנת 1939 למשפחת ליבשיץ. אביה נפטר כשהייתה ילדה, ולאחר מכן עברה המשפחה לתל אביב. היא למדה כימיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלימה דוקטורט במכון ויצמן למדע בשנת 1968. לאחר השתלמות פוסט־דוקטורט בארצות הברית שבה למכון ויצמן והקימה בו מעבדה לקריסטלוגרפיה של חלבונים.[3]

בהמשך עמדה בראש קבוצת מחקר במכון ויצמן ומילאה בו תפקידי ניהול מדעיים. חלק מעבודתה נערך בשיתוף חוקרים במכוני מקס פלאנק בגרמניה.[2]

מחקר הריבוזום

הריבוזום הוא מבנה מולקולרי מורכב המצוי בתאים ומייצר חלבונים. יונת ביקשה לקבוע את מבנהו המרחבי באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. המשימה נחשבה קשה במיוחד בגלל גודלו של הריבוזום, גמישותו והקושי ליצור ממנו גבישים יציבים. עבודתה התמשכה עשרות שנים וכללה פיתוח דרכים לשיפור יציבות הגבישים, בהן הקפאה מהירה שמפחיתה נזק מקרינה.[4]

מחקרי המבנה של יונת ועמיתיה סייעו להבהיר כיצד הריבוזום מתרגם מידע גנטי לשרשרת חלבון, וכיצד תרופות אנטיביוטיות מסוימות נקשרות לריבוזומים של חיידקים. הידע המבני תרם להבנת מנגנוני הפעולה והעמידות של אנטיביוטיקה, והוא עשוי לסייע בתכנון תרופות חדשות.[5]

גם לאחר קבלת פרס נובל המשיכה יונת לחקור את הריבוזום ואת האפשרות שמבנים קדומים ופשוטים יותר קדמו לו בתולדות החיים.[2]

פרסים והוקרה

יונת זכתה בפרס ישראל בכימיה בשנת 2002 ובפרס וולף בכימיה בשנת 2007. בין העיטורים האחרים שקיבלה היו פרס א.מ.ת, פרס לוריאל־אונסק"ו לנשים במדע ופרסים מדעיים בין־לאומיים נוספים.[2]

בשנת 2009 חלקה את פרס נובל לכימיה עם תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן. ועדת הפרס ציינה את תרומתם להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזום.[1] מעבר למחקרה, יונת פעלה להנגשת המדע ולעידוד נערות ונשים להשתלב במחקר המדעי.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 פרס נובל לכימיה לשנת 2009, אתר פרס נובל (באנגלית).
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 הלכה לעולמה פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע, 2026.
  3. ↑ 3.0 3.1 לזכרה של פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע, 6 בספטמבר 2026 (באנגלית).
  4. ↑ הרקע המדעי לפרס נובל לכימיה 2009, אתר פרס נובל (PDF, באנגלית).
  5. ↑ הרצאת הנובל של עדה יונת, 8 בדצמבר 2009 (PDF, באנגלית).

ייחוס למקור: ערך זה עובד על בסיס הערך עדה יונת בוויקיפדיה העברית, גרסה 43966571, במסגרת רישיון CC BY-SA 4.0. רשימת התורמות והתורמים למקור. התוכן הותאם ל-WikiWomenבתאריך 2026-09-27

התוכן עובד והותאם למבנה ולמדיניות העריכה של WikiWomen.