ורדה שושן-ברמץ
| ורדה שושן-ברמץ |
|---|
| שנת לידה: 1949 |
| ענף מדעי: ביוכימיה וחקר הסרטן |
| השכלה: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע |
| תרומות עיקריות: חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן |
פרסים והוקרה:
|
ורדה שושן-ברמץ (נולדה ב־1949) היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[1] מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא.[2] היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.[3][4][5]
ביוגרפיה וקריירה
שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ולדבריה כבר בגיל 16 החליטה לעסוק במדע.[6][7]
את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[8] את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.[7]
בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015.[9][10] היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.[11][5][7]
לשושן-ברמץ שתי בנות. בריאיון משנת 2016 סיפרה כי אחת מהן התמחתה אז בכירורגיה פלסטית והאחרת למדה רפואה.[12]
מחקר
בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.[13][7][2]
בכתבת אוניברסיטת בן-גוריון מדצמבר 2019 נכתב כי עד אז פרסמה שושן-ברמץ כ־160 מאמרים בכתבי עת מדעיים.[7]
אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.[14][15]
במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו.[16][17][18] קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.[19][2]
פרסים והוקרה
בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית.[20][21] בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על תרומתה לעיר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.[5][22]
לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, שנועד למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בעת שהותה בטורונטו בשנים 1985–1986 קיבלה תמיכה כמדענית אורחת מטעם קרן חקר הלב הקנדית והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. כמו כן קיבלה מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי מפעל התרופות שהיה לימים לחלק מחברת טבע. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.[5][12][10][7] בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.[23]
קישורים חיצוניים
- עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
- ורדה שושן-ברמץ, באתר ResearchGate
- סרטון על ורדה שושן-ברמץ, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.
- ↑ בילי בסרגליק, ״המוחות״, ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.
- ↑ ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
- ↑ ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״, כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
- ↑ לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תולדות האוניברסיטה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
- ↑ ״מינויים חדשים בבן-גוריון״, וואלה, 23 באוקטובר 2006.
- ↑ 10.0 10.1 קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.
- ↑ ״אופקים חדשים במחקר״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
- ↑ 12.0 12.1 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.
- ↑ כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ, אתר הידען.
- ↑ ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
- ↑ טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
- ↑ ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״, באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.
- ↑ אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״, ynet, 25 בדצמבר 2019.
- ↑ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.
- ↑ גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״, גלובס, 10 במאי 2019.
- ↑ הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.
- ↑ זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.
- ↑ ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.
- ↑ הנשים המשפיעות 2017, פורבס.