אפרת ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ Zohar העביר את הדף Lab:תרגומים/אפרת ליפשיץ לשם אפרת ליפשיץ בלי להשאיר הפניה: פרום אחרי תרגום |
הסרת קטגוריית מעבדה מערך שפורסם |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
</div> | </div> | ||
[[קטגוריה:תחום – מדע]] | [[קטגוריה:תחום – מדע]] | ||
[[קטגוריה:תחום – מדעים מדויקים]] | [[קטגוריה:תחום – מדעים מדויקים]] | ||
[[קטגוריה:תחום – מוליכים למחצה]] | [[קטגוריה:תחום – מוליכים למחצה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:48, 23 באוקטובר 2026
| אפרת ליפשיץ |
|---|
 אפרת ליפשיץ, ינואר 2015. צילום: Uw0v5033, ויקישיתוף.
|
| שנת לידה: 1956 |
| ענף מדעי: כימיה פיזיקלית, ננו־מדע ומוליכים למחצה |
| השכלה: האוניברסיטה העברית בירושלים; תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת מישיגן |
| תרומות עיקריות: פיתוח ננו־גבישים מוליכים למחצה ושיטות לחקר הקשר בין תכונותיהם האופטיות והמגנטיות |
פרסים והוקרה:
|
אפרת ליפשיץ (באנגלית: Efrat Lifshitz; נולדה ב-5 ביולי 1956) היא כימאית ישראלית, פרופסורית בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ובמכון למצב מוצק בטכניון, ודיקנית הפקולטה לכימיה. מחקרה עוסק בחומרים מוליכים למחצה שגודלם ננומטרי, ובאופן שבו גודל החלקיק, הרכבו ומבנהו משפיעים על בליעת אור, על פליטת אור ועל תכונות מגנטיות. היא פיתחה שיטות מדידה המאפשרות לבחון את הקשר בין תופעות אלה.[1][2]
ביוגרפיה וקריירה
ליפשיץ נולדה בחיפה בשנת 1956 למשפחה של מוזיקאים. סבה, מוזיקאי ומלחין ממשפחת אבילאה, היגר לחיפה ב-1926; אביה היה מורה לכינור, והיא למדה לנגן בפסנתר בילדותה.[3]
סיימה תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1979. את לימודיה המתקדמים בכימיה פיזיקלית עשתה באוניברסיטת מישיגן בהנחיית אנתוני פרנסיס: תואר שני ב-1981 ודוקטורט ב-1984. בשנים 1984–1985 השתלמה במכון ויצמן למדע, ולאחר מכן שבה לאוניברסיטת מישיגן, שבה עבדה כעמיתת מחקר בשנים 1986–1990.[2]
ב-1990 הצטרפה לסגל הטכניון. בשנת 2005 מונתה לפרופסורית מן המניין, וב-2009 הופקדה על הקתדרה ע"ש מטווי גינסבורג. היא השתתפה בהקמת מרכזי הננוטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת בטכניון והנחתה תלמידות ותלמידי מחקר בתחומי הננו־חומרים והספקטרוסקופיה. בהמשך מונתה לדיקנית הפקולטה לכימיה.[4][1]
בשנת 2015 הייתה עמיתת מחקר בכירה במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת פרייבורג. לאורך הקריירה שהתה גם כפרופסורית אורחת באוניברסיטת קולומביה, באוניברסיטת ליון 1, באוניברסיטת המבורג ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[5][3]
מחקר ותרומה מדעית
ליפשיץ חוקרת ננו־גבישים קולואידיים: חלקיקים גבישיים זעירים שניתן להכינם ולפזרם בנוזל. בחלקיקים כאלה התכונות האלקטרוניות והאופטיות תלויות בגודלם ובצורתם. עבודתה כוללת נקודות קוונטיות, מוטות, חוטים ולוחיות ננומטריים, וכן מבני ליבה־מעטפת, שבהם חומר אחד מצופה בחומר אחר. היא חוקרת מוליכים למחצה ממשפחות II–VI ו-IV–VI, פרובסקיטים וחומרים שכבתיים, ובוחנת את התאמתם להתקנים אופטיים, לתאי שמש וליישומים ביולוגיים.[1][6]
חלק מרכזי במחקרה הוא פיתוח שיטות מגנטו־אופטיות — מדידות הבוחנות יחד את התגובה לאור ולשדה מגנטי. קבוצתה משתמשת, בין היתר, בתהודה מגנטית הנמדדת באמצעים אופטיים (ODMR), במיקרוסקופיה קונפוקלית ובמדידת אור מקוטב הנפלט מן החומר. שיטות אלה מאפשרות לחקור מצבים אלקטרוניים וספין, תכונה קוונטית של חלקיקים הקשורה לתגובתם לשדה מגנטי.[7]
במחקר מ-2017 דיווחו ליפשיץ ושותפיה על זיהוי אפקט רשבא בננו־גביש פרובסקיט יחיד באמצעות מדידות מגנטו־אופטיות. האפקט קשור לצימוד בין תנועת האלקטרון ובין הספין שלו במערכת שחסרה בה סימטריה מסוימת. מחקרים נוספים בחנו אנאיזוטרופיה — תלות התכונות בכיוון המדידה — בפרובסקיטים, ואת הקשר בין סדר מגנטי ובין תכונות אופטיות בחומר השכבתי FePS3. הניסויים שולבו בחישובים תאורטיים של המבנה האלקטרוני.[8][9][10]
תחום אחר בעבודתה נוגע לממשק שבין הליבה למעטפת בנקודות קוונטיות. ממשק זה משפיע על יציבות החלקיק ועל התהליכים שבהם אנרגיה אובדת במקום להפוך לאור או לזרם חשמלי. קבוצתה בחנה תהליכי אוז'ה, שבהם האנרגיה מועברת לנושא מטען אחר, וכן דרכים לצמצם לכידת מטענים ופגיעה בביצועי תאים סולריים. היא עסקה גם בגידול ננו־מבנים מסועפים ובשליטה בהרכבם ובצורתם.[11][5]
פרסים והוקרה
בשנת 2015 קיבלה ליפשיץ את פרס משפחת טנא לזכר לאה טנא למדעי הננו מטעם החברה הישראלית לכימיה, על פיתוח שיטות מגנטו־אופטיות לחקר חומרים ננומטריים. באותה שנה קיבלה פרס להרצאות במסגרת שיתוף פעולה בין בריטניה לישראל באוניברסיטת אוקספורד. ב-2016 זכתה בפרס החברה הישראלית לוואקום למצוינות במחקר, וב-2019 בפרס טאוב למצוינות במחקר בטכניון.[3][4]
בשנת 2024 נבחרה לקבל את פרס החברה הישראלית לכימיה למדענית מצטיינת.[12]
קישורים חיצוניים
- אפרת ליפשיץ באתר הפקולטה לכימיה בטכניון (באנגלית)
- אתר קבוצת המחקר של אפרת ליפשיץ (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 Efrat Lifshitz, הפקולטה לכימיה, הטכניון (באנגלית).
- ↑ 2.0 2.1 Short Curriculum Vitae — Efrat Lifshitz, הטכניון, עדכון מ-29 במאי 2018 (PDF, באנגלית).
- ↑ 3.0 3.1 3.2 Profile of Efrat Lifshitz: Recipient of 2015 ICS Prize in Memory of Lea Tenne for Nanoscale Sciences, ארלין וילסון־גורדון, The Israel Chemist and Engineer, גיליון 1, ספטמבר 2015, עמ' 64–65 (PDF, באנגלית).
- ↑ 4.0 4.1 Prof. Efrat Lifshitz, אתר קבוצת המחקר של אפרת ליפשיץ (באנגלית).
- ↑ 5.0 5.1 Prof. Dr. Efrat Lifshitz, המכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת פרייבורג (באנגלית).
- ↑ Building Devices from Colloidal Quantum Dots, שרי קגן, אפרת ליפשיץ, אדוארד סרג'נט ודמיטרי טלאפין, Science, 2016.
- ↑ Optically Detected Magnetic Resonance Spectroscopy of Cu-Doped CdSe/CdS and CuInS2 Colloidal Quantum Dots, Adi Harchol ושותפים, ACS Nano, 2022.
- ↑ Rashba Effect in a Single Colloidal CsPbBr3 Perovskite Nanocrystal Detected by Magneto-Optical Measurements, מאיה איסרוב ושותפים, Nano Letters, 2017.
- ↑ Impact of Anisotropy in Spin-Orbit Coupling on the Magneto-Optical Properties of Bulk Lead Halide Perovskites, אליסה קוסטדינוב־מוצפי ושותפים, Physical Review B, 2022.
- ↑ Spectroscopy and Structural Investigation of Iron Phosphorus Trisulfide—FePS3, אדם בודניאק ושותפים, Advanced Optical Materials, 2022.
- ↑ Dynamics of Intraband and Interband Auger Processes in Colloidal Core–Shell Quantum Dots, פרדי רבאו ושותפים, ACS Nano, 2015.
- ↑ Professor Efrat Lifshitz, לשכת הסגל האקדמי בטכניון, הודעה על פרס החברה הישראלית לכימיה לשנת 2024 (באנגלית).