ורדה שושן-ברמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:26, 23 באוקטובר 2026

ורדה שושן-ברמץ
ענף מדעי: ביוכימיה וחקר הסרטן
השכלה: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות: חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן
פרסים והוקרה: פרס הסטרין (1986) פרס מייסדי טבע (2015–2016) אות בן־גוריון (2020)

ורדה שושן-ברמץ היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא. היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.^[1]^[2]^[3]

ביוגרפיה וקריירה

שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ושם התגבשה החלטתה לעסוק במדע.^[4]

את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.^[4]

בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015. היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.^[3]^[4]

מחקר

בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.^[4]^[2]

אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.^[5]

במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו. קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.^[6]^[2]

פרסים והוקרה

בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית. בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.^[7]^[3]^[8]

לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, מענקים בתקופת שבתון בקנדה בשנת 1986 ומענק על שם חיים סלומון. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.^[3]^[4] בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.^[9]

קישורים חיצוניים

עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
ורדה שושן-ברמץ, באתר ResearchGate
סרטון על ורדה שושן-ברמץ, באתר יוטיוב

הערות שוליים

↑ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
↑ ^2.0 ^2.1 ^2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.
↑ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 פרויקט חייה, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
↑ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
↑ טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
↑ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.
↑ זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.
↑ ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.
↑ הנשים המשפיעות 2017, פורבס.

ייחוס למקור: ערך זה עובד על בסיס הערך ורדה שושן-ברמץ בוויקיפדיה העברית, גרסה 41172315, במסגרת רישיון CC BY-SA 4.0. רשימת התורמות והתורמים למקור. התוכן הותאם ל-WikiWomenבתאריך 2026-10-16

התוכן עובד והותאם למבנה ולמדיניות העריכה של WikiWomen.

[ww-bgu-profile-1] פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

[ww-nibn-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.

[ww-bgu-2016-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 פרויקט חייה, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.

[ww-bgu-2019-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.

[ww-bgu-2018-5] טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.

[ww-science-2019-6] VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.

[ww-hestrin-7] זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.

[hewp9-8] ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.

[hewp8-9] הנשים המשפיעות 2017, פורבס.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מדענית
 |שם_מלא=ורדה שושן-ברמץ
-|תאריך_לידה=1949
 |ענף_מדעי=ביוכימיה וחקר הסרטן
 |השכלה=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב<br />האוניברסיטה העברית בירושלים<br />מכון ויצמן למדע
 |פרסים_והוקרה=<li>פרס הסטרין (1986)</li><li>פרס מייסדי טבע (2015–2016)</li><li>אות בן־גוריון (2020)</li>
-|תרומות_עיקריות=חקר חלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח כיווני טיפול ניסיוניים בסרטן
+|תרומות_עיקריות=חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן
 }}
-'''ורדה שושן-ברמץ''' (נולדה ב-17 בדצמבר 1949) היא פרופסורית, ביוכימאית, וחוקרת סרטן. כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2000–2004), לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בין השנים 2006–2015.<ref name="hewp1">[http://science.huji.ac.il/sites/science.huji.ac.il/files/filedepot/ruth%20shemer%20-%20lady%20globes.pdf המוחות] ליידי גלובס, בילי בסרגליק, 14 בספטמבר 2016, עמודים 36–42 / ראו: פרופ' ורדה שושן-ברמץ: פריצת הדרך: פיתחה מולקולה להעלמת גידולים סרטניים, עמוד 36</ref><ref name="hewp2">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon101/index.html#12 פרויקט חייה] ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 101, מאי 2016, עמודים 13-12</ref>
+'''ורדה שושן-ברמץ''' היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא. היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.<ref name="ww-bgu-profile">[https://www.bgu.ac.il/people/vardasb/ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.</ref><ref name="ww-nibn">[https://nibn.co.il/researcher/prof-varda-shoshan-barmatz/ Prof. Varda Shoshan-Barmatz], המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.</ref><ref name="ww-bgu-2016">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion101/12/ פרויקט חייה], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.</ref>
-== ביוגרפיה ==
+== ביוגרפיה וקריירה ==
-שושן-ברמץ נולדה בשנת 1951 במרוקו. בשנת 1954 עלו בני משפחתה למדינת ישראל בעקבות חשש שאחיה ייעצר בעקבות פעילות ציונית. התיישבו במושב רנן בנגב, ולאחר שנתיים עברו לבאר שבע. בשנות ה-60 של המאה ה-20 עברה המשפחה לאופקים.
+שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ושם התגבשה החלטתה לעסוק במדע.<ref name="ww-bgu-2019">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion123/8/ אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.</ref>
-סיימה את בית הספר התיכון "אשל הנשיא" בגיל 16.<ref name="hewp3">[http://www.eshelnet.com/articles/9342 מפנימיית אשל הנשיא - פרס נובל, פרופ' ורדה שושן־ברמץ בוגרת פנימיית אשל הנשיא התארחה אצלנו לשיח על מדע פורץ דרך] כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019</ref>
+את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.<ref name="ww-bgu-2019" />
-סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת הנגב.<ref name="hewp4">בשנת 1974 במחזור השני, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב</ref> את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית בירושלים.
+בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015. היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2019" />
-שושן-ברמץ סיימה דוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע בנחיית הפרופסורים נון שביט ומרדכי אברון.
+== מחקר ==
-פוסט-דוקטורט עשתה בגרמניה, ארצות הברית וקנדה.
+בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.<ref name="ww-bgu-2019" /><ref name="ww-nibn" />
-בשנת 1982 הצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שתהפוך למחלקה למדעי החיים.
+אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.<ref name="ww-bgu-2018">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref>
-בתחילת דרכה כמדענית מחקריה של שושן-ברמץ התמקדו במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על ידי גירוי עצבי ובהמשך התמקדה במיטוכונדריה.
+במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו. קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.<ref name="ww-science-2019">[https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8325171/ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease], Science, 2019.</ref><ref name="ww-nibn" />
-בין השנים 2000–2004 כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון.
+== פרסים והוקרה ==
-שושן-ברמץ מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה ע"ש היימן קרייטמן, לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בו שמשה בין השנים 2004–2006 כמשנה למנהל המכון.
+בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית. בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.<ref name="ww-hestrin">[https://www.weizmann.ac.il/isbmb/awards זוכי פרס הסטרין], האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.</ref><ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="hewp9">[https://www.inn.co.il/news/457452 ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון], ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.</ref>
-בין השנים 2006–2015 ניהלה את המכון הלאומי לביוטכנולוגיה.<ref name="hewp5">[https://yoram.walla.co.il/item/995126 מינויים חדשים בבן-גוריון] ליאור ליוואק, 23 באוקטובר 2006</ref>
+לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, מענקים בתקופת שבתון בקנדה בשנת 1986 ומענק על שם חיים סלומון. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2019" /> בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.<ref name="hewp8">[https://forbes.co.il/הנשים-המשפיעות-2017/ הנשים המשפיעות 2017], פורבס.</ref>
-נכון לשנת 2019 מנהלת את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="hewp6">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon123/8/ אופקים חדשים במחקר] מדענית משלנו - ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 123, דצמבר 2019, עמודים 9-8</ref>
-לשושן-ברמץ שתי בנות רופאות.
-== פרסים ומענקי מחקר ==
-בשנת 1981 זכתה במענק מחקר ע"ש פרופ' ארנסט דוד ברגמן מטעם הקרן הדו-לאומית למדע, למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית.
-בשנת 1986 בשנת שבתון בטורונטו זכתה בשני מענקים למדענים אורחים מטעם קרן חקר הלב הקנדית ומטעם המועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה.
-באותה שנה זכתה בפרס "הסטרין"<ref name="hewp7">כדי להוקיר את זכרו של הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית מעניקה מדי 1–3 שנים פרס על שמו</ref> של "האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית" המוענק למדען מתחת לגיל 37 על תרומה חשובה למחקר הביוכימי.
-שושן-ברמץ זכתה במענק מחקר ע"ש חיים סלומון ממייסדי מפעל התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת הפרמצבטיקה "טבע".
-בשנת 2006 קיבלה שושן-ברמץ את "פרס באר שבע למצוינות בתחום הממדע והמחקר" כהוקרה על תרומתה הייחודית להעלאת קרנה ולחיזוק מעמדה של באר שבע.
-היא כלת פרס מייסדי טבע לשנת 2015–2016.
-שושן-ברמץ מבין 50 הנשים המשפיעות על כתב העת פורבס בשנת 2017<ref name="hewp8">[https://forbes.co.il/הנשים-המשפיעות-2017/ נשים המשפיעות 2017] פורבס</ref>
-שושן-ברמץ נמנית עם מקבלי אות בן-גוריון לשנת 2020 מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.<ref name="hewp9">[https://www.inn.co.il/news/457452 'אות בן גוריון' למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון], באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020</ref>
-== ממחקריה ==
-שושן-ברמץ פרסמה 160 מאמרים מדעיים בכתבי-עת מקצועיים.
-שושן-ברמץ שפכה אור על תפקידו של החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ועל שליטתו על חיי התא, ובכך פרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, ביניהן סרטן, סוכרת, מחלות נוירודגנרטיביות ומחלות אוטואימוניות.<ref name="hewp10">[https://www.hayadan.org.il/topic/ורדה-שושן-ברמץ טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני] הידען, ורדה שושן-ברמץ</ref>
-קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) מפתחים מולקולה חדשה לטיפול בסרטן, שמצליחה לא רק לעכב צמיחה של תאים סרטניים, אלא גם לתכנת אותם מחדש להחזירם למצב של תאים דמוי-תקינים. הטיפול החדש מבוסס על מניעת ההתבטאותו של VDAC1, חלבון שמתבטא ברמות גבוהות בגידולים סרטניים מסוגים שונים.<ref name="hewp11">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני] אוניברסיטת בן-גוריון, 14 במאי 2018</ref>
-שושן-ברמץ פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו<ref name="hewp12">[https://www.b7net.co.il/בריאות/פריצת-דרך-באוניברסיטת-בן-גוריון-427139 פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו] באר שבע נט, נועה גבאי, 28 בדצמבר 2019</ref><ref name="hewp13">אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5648554,00.html פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת – פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ד"ר ג'אי צ'ונג מארה"ב, הובילו מחקר שפענח מנגנון התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו]זאבת, שמשותף גם למחלות כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס. בעקבות הממצאים מנסים כעת החוקרים לפתח תרופה למחלה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019</ref>
-שושן-ברמץ מובילה מחקרים נוספים במכון הלאומי לביוטכנולוגיה הקשורים לתפקוד המיטוכונדריה וכשלים בתפקודה במחלות כשל חיסוני ומחלות ניווניות של המוח.<ref name="hewp14">גלי וינרב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001284824 תשובה דרומית לעמק המוות: המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בב"ש], באתר גלובס, 10 במאי 2019</ref>
 == קישורים חיצוניים ==
+* [https://www.bgu.ac.il/people/vardasb/ עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
+* [https://nibn.co.il/researcher/prof-varda-shoshan-barmatz/ קבוצת המחקר של שושן-ברמץ], המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
 * [https://www.researchgate.net/profile/Varda-Shoshan-Barmatz%2C+Shoshan-Barmatz-Varda ורדה שושן-ברמץ], באתר ResearchGate
-* [https://youtube.com/watch?v=7gsyPbjUkUI ורדה שושן-ברמץ], סרטון באתר יוטיוב
+* [https://youtube.com/watch?v=7gsyPbjUkUI סרטון על ורדה שושן-ברמץ], באתר יוטיוב
 == הערות שוליים ==

WikiWomen Maintenance (שיחה | תרומות)