יונינה אלדר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ Zohar העביר את הדף Lab:ייבוא/יונינה אלדר לשם יונינה אלדר בלי להשאיר הפניה: פרסום אחרי ייבוא |
הסרת קישורים חיצוניים מגוף הערך והעברת אסמכתאות נחוצות להערות שוליים |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
'''יוֹנִינָה אֶלדר''' (נולדה ב-25 בינואר 1973) היא פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ועומדת בראש מעבדת SAMPL [https://www.weizmann.ac.il/math/yonina/ | '''יוֹנִינָה אֶלדר''' (נולדה ב-25 בינואר 1973) היא פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ועומדת בראש מעבדת SAMPL <ref name="ww-eldar-lab">[https://www.weizmann.ac.il/math/yonina/ מעבדת SAMPL], מכון ויצמן למדע.</ref>. בנוסף היא מכהנת כפרופסור באוניברסיטת Northeastern שבבוסטון. חוקרת בעלת מוניטין בינלאומי בתחומי עיבוד אותות ועיבוד מידע. מחקריה עוסקים בין היתר בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות, בינה מלאכותית, שיטות דגימה מתקדמות ויישומים בתחומי התקשורת, המכ"ם והדימות הרפואי. במהלך הקריירה שלה פרסמה מאות מאמרים בכתבי עת מובילים, הדריכה עשרות תלמידי מחקר, ופיתחה שורה של תיאוריות ואלגוריתמים אשר השפיעו על תחומי עיבוד האותות, התקשורת, ההדמיה הרפואית והבינה המלאכותית. כלת פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת ה'תשפ"ה (2025) על תרומתה המדעית פורצת הדרך בתחומים אלה. לצד פעילותה המחקרית, אלדר פעילה בקידום הוגנות מגדרית ושוויון הזדמנויות באקדמיה ובחיזוק הקשרים בין מחקר אקדמי, רפואה ותעשייה. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
=== מעבדת SAMPL === | === מעבדת SAMPL === | ||
אלדר עומדת בראש מעבדת SAMPL במכון ויצמן למדע. | אלדר עומדת בראש מעבדת SAMPL במכון ויצמן למדע. <ref name="ww-eldar-lab" /> המעבדה עוסקת בפיתוח שיטות מתקדמות לרכישת מידע, עיבוד אותות, למידת מכונה ודימות רפואי, תוך שילוב בין תיאוריה מתמטית, אלגוריתמים, פיתוח חומרה ויישומים קליניים. בשנים האחרונות הרחיבה המעבדה את פעילותה למחקר רב-תחומי הכולל שיתופי פעולה עם בתי חולים בישראל ובעולם בתחומי האולטרסאונד, ההדמיה הרפואית, חישה רפואית, בינה מלאכותית ורדאר. | ||
=== מחקר רפואי === | === מחקר רפואי === | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
בין הפרסים והאותות בהם זכתה: | בין הפרסים והאותות בהם זכתה: | ||
* | * פרס IEEE קיו טומיאסו. | ||
* עמיתת EURASIP.<ref name="ww-eurasip-fellow">[https://www.eurasip.org/newsletter/newsletter_2017-03.html הכרזה על עמיתי EURASIP לשנת 2017], EURASIP.</ref> | |||
* 2002 – מלגת אלון. | * 2002 – מלגת אלון. | ||
* 2005 – פרס קריל, על פיתוח אלגוריתמים להצגת אותות ועיבודם בהדגשת שיטות לשערוך פרמטרים, תורת הדגימה, עיבוד אותות למערכות תקשורת, גילוי בערוצים קוונטיים, ושיטות אופטימיזציה לעיבוד אותות.<ref name="hewp9">[https://wolffund.org.il/דר-יונינה-אלדר/ יונינה אלדר], באתר פרס קריל</ref> | * 2005 – פרס קריל, על פיתוח אלגוריתמים להצגת אותות ועיבודם בהדגשת שיטות לשערוך פרמטרים, תורת הדגימה, עיבוד אותות למערכות תקשורת, גילוי בערוצים קוונטיים, ושיטות אופטימיזציה לעיבוד אותות.<ref name="hewp9">[https://wolffund.org.il/דר-יונינה-אלדר/ יונינה אלדר], באתר פרס קריל</ref> | ||
גרסה אחרונה מ־13:16, 23 באוקטובר 2026
| יונינה אלדר |
|---|
 צילום/מקור: Estyc
|
| שנת לידה: 1973 |
| ענף מדעי: הנדסת חשמל, עיבוד אותות |
| השכלה: אוניברסיטת תל אביב (1998) המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2002) |
פרסים והוקרה:
|
יוֹנִינָה אֶלדר (נולדה ב-25 בינואר 1973) היא פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ועומדת בראש מעבדת SAMPL [1]. בנוסף היא מכהנת כפרופסור באוניברסיטת Northeastern שבבוסטון. חוקרת בעלת מוניטין בינלאומי בתחומי עיבוד אותות ועיבוד מידע. מחקריה עוסקים בין היתר בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות, בינה מלאכותית, שיטות דגימה מתקדמות ויישומים בתחומי התקשורת, המכ"ם והדימות הרפואי. במהלך הקריירה שלה פרסמה מאות מאמרים בכתבי עת מובילים, הדריכה עשרות תלמידי מחקר, ופיתחה שורה של תיאוריות ואלגוריתמים אשר השפיעו על תחומי עיבוד האותות, התקשורת, ההדמיה הרפואית והבינה המלאכותית. כלת פרס ישראל לחקר ההנדסה לשנת ה'תשפ"ה (2025) על תרומתה המדעית פורצת הדרך בתחומים אלה. לצד פעילותה המחקרית, אלדר פעילה בקידום הוגנות מגדרית ושוויון הזדמנויות באקדמיה ובחיזוק הקשרים בין מחקר אקדמי, רפואה ותעשייה.
ביוגרפיה
יונינה אלדר נולדה בטורונטו, קנדה למאיר ורבקה ברגלס, שלישית במשפחה של שמונה ילדים, ובגיל 6 עלתה עם משפחתה לישראל. תחילה התגוררה המשפחה בפתח תקווה, ובהמשך עברה לגינות שומרון. היא למדה באולפנית בני עקיבא תל אביב, ולאחר שנתיים של שירות לאומי כקומונרית במרכז שפירא, נרשמה ללימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה במסלול למצטיינים.
בשנת 1995 סיימה לימודי תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה, ובשנת 1996 סיימה לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות. בשנת 1996 החלה בלימודי מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, אולם המשיכה לימודיה בארצות הברית וסיימה בדצמבר 2001 לימודי דוקטורט בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בנושא עיבוד אותות קוונטיים, בהנחיית פרופ' אלן אופנהיים. בשנת 2002 השלימה פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
בשנת 2002 שבה לישראל, והחלה לעבוד כמרצה בכירה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בשנת 2005 הועלתה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2010 לדרגת פרופסור מן המנין, והייתה לפרופסור הצעיר ביותר בתולדות הטכניון.[2]
בשנת 2019 עברה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, וייסדה את המרכז להנדסה ביו-רפואית במכון.
בשנת 2025 מונתה ל־Joseph E. Aoun Chair Professor להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת Northeastern בבוסטון.
בשנת 2025 הוענק לאלדר פרס ישראל בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה. בנימוקי ועדת הפרס הודגשו תרומתה המדעית פורצת הדרך לפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ועיבוד מידע, הישגיה בשיטות דגימה מתקדמות וביישומיהן בתחומי התקשורת, המכ"ם, הדימות הרפואי והבינה המלאכותית, לצד תרומתה להכשרת דורות של חוקרים ולקידום המצוינות המדעית בישראל.
תרומה מדעית
מחקריה של אלדר עוסקים בפיתוח גישות חדשות לרכישת מידע ולעיבודו, במטרה להפיק את המידע החיוני ביותר תוך שימוש מינימלי במשאבי דגימה, חישוב ואנרגיה. בין תחומי תרומתה המרכזיים:
- דגימה תת-נייקוויסטית (Sub-Nyquist Sampling) - אלדר היא מהחוקרות המזוהות ביותר עם פיתוח תורת הדגימה התת-נייקוויסטית (Xampling), המאפשרת רכישת אותות בקצבים נמוכים משמעותית מקצב נייקוויסט כאשר האותות בעלי מבנה פנימי מתאים. עבודותיה בתחום זה הובילו לפיתוח אלגוריתמים, הוכחות תאורטיות ומערכות חומרה, והשפיעו על תחומי המכ"ם, התקשורת, ההדמיה והחישה.
- רכישת מידע מוכוונת משימה (Task-Driven Sensing) - מחקריה הרחיבו את הגישה המסורתית של עיבוד אותות בכך שהציעו לתכנן את מערכות המדידה עצמן בהתאם למשימה הקלינית או ההנדסית הרצויה, במקום לשחזר תחילה את כל האות ורק לאחר מכן לבצע עיבוד. גישה זו הובילה לפיתוח שיטות חדשות לדגימה, כימות, תכנון ממירים אנלוגיים-לדיגיטליים ומערכות חישה חסכוניות במשאבים.
- בינה מלאכותית מבוססת מודלים - אלדר הייתה בין החוקרים שקידמו את השילוב בין מודלים פיזיקליים לבין למידת מכונה. עבודותיה בתחום ה-Deep Unfolding וה-Physics-Informed AI שילבו ידע מתמטי ופיזיקלי בתוך רשתות נוירונים, במטרה לפתח מערכות למידה יעילות יותר, ניתנות להסבר ודורשות פחות נתוני אימון.
- דימות רפואי: מחקריה הובילו לפיתוח שיטות חדשות בתחום האולטרסאונד הכמותי, הדמיה ברזולוציית-על, היפוך גלים מלא (Full Waveform Inversion), ועיבוד נתוני ערוצים (Channel Data). עבודות אלו מיועדות לשפר את יכולת האבחון של מחלות כגון פיברוזיס בכבד, גידולים, בצקות ומחלות נוספות.
- חישה ומכ"ם: אלדר תרמה גם לפיתוח מערכות מכ"ם מתקדמות המבוססות על דגימה תת-נייקוויסטית, וכן לשיטות חישה מרחוק המאפשרות ניטור ללא מגע של פרמטרים פיזיולוגיים.
ועדת פרס ישראל תיארה את מחקריה של פרופ' אלדר: תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה, ובביולוגיה חישובית. היא קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופתחה תאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.[3]
אלדר תיארה את המעבדה שהקימה בטכניון: הקמנו מעבדה ראשונה מסוגה לעיבוד אותות, שמסתכלת על מערכות מקצה לקצה – מהחישה הפיזיקלית, דרך החומרה שמתרגמת את הנתונים למידע דיגיטלי והאלגוריתמים שמפענחים אותם בהתאם ליישום, ועד ממשק המשתמש.[4]
אלדר תיארה את המעבדה שלה במכון ויצמן למדע: זאת מעבדה ייחודית, שעושה הרבה מדע בסיסי של פיזיקה, מתמטיקה והנדסה, ושמה דגש על היישום, כולל עבודה עם בתי חולים או חברות חיצוניות על הפיתוח והבדיקה של המוצר. לכן יש לנו צוות גדול של עובדים: מהנדסים, אנשי מחשבים, קלינאים ועוד, והמחקרים של הסטודנטים במעבדה מרכיבים חלקים מהשרשרת הזאת ומשתלבים בה. חשוב לי לייצר אימפקט שישפר את חייהם של אנשים".[4]
בין השאר הובילו מחקריה לפיתוח מכשיר אולטרה סאונד ממוזער, המספק מידע רב יותר מאשר מכשיר אולטרה סאונד שגרתי.[5] פיתוחיה בתחום המכ"ם משמשים במערכות אבטחה, בכלי רכב אוטונומיים וברפואה, וכוללים בין השאר מכשיר מכ"ם זעיר המאפשר מדידה של סימנים חיוניים של הנוכחים בחדר שבו הוא נמצא.
אלדר היא מחברת הספר Sampling Theory: Beyond Bandlimited Systems, שיצא לאור בשנת 2015 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג',[6] והיא עורכת משותפת של הספרים:
- Convex Optimization Methods in Signal Processing and Communications , 2010, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[7]
- Compressed Sensing , 2012, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[8]
- Compressed Sensing in Radar Signal Processing 2019, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Machine Learning and Wireless Communications , 2022, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Artificial Intelligence in Covid-19 , 2022, הוצאת שפרינגר
- Deep Learning for Biomedical Image Reconstruction , 2023, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
- Integrated Sensing and Communications , 2023, הוצאת שפרינגר
ועוד. על שמה רשומים עשרות פטנטים.[9]
מעבדת SAMPL
אלדר עומדת בראש מעבדת SAMPL במכון ויצמן למדע. [1] המעבדה עוסקת בפיתוח שיטות מתקדמות לרכישת מידע, עיבוד אותות, למידת מכונה ודימות רפואי, תוך שילוב בין תיאוריה מתמטית, אלגוריתמים, פיתוח חומרה ויישומים קליניים. בשנים האחרונות הרחיבה המעבדה את פעילותה למחקר רב-תחומי הכולל שיתופי פעולה עם בתי חולים בישראל ובעולם בתחומי האולטרסאונד, ההדמיה הרפואית, חישה רפואית, בינה מלאכותית ורדאר.
מחקר רפואי
אלדר מובילה מחקרים בתחום הדימות והחישה הרפואיים, המתמקדים בפיתוח שיטות אבחון חדשות המבוססות על מודלים פיזיקליים ובינה מלאכותית. תחומי המחקר כוללים בין היתר: • אולטרסאונד כמותי לאפיון רקמות • עיבוד נתונים גולמיים באולטרסאונד • אולטרסאונד ברזולוציית-על • בינה מלאכותית לדימות רפואי • שילוב מידע ממספר שיטות הדמיה • פיתוח מערכות אולטרסאונד ניידות • שיטות חישה לניטור רפואי.
מחקריה של אלדר זכו להשפעה רחבה בתחומי עיבוד האותות, הדימות הרפואי, התקשורת והלמידה החישובית. עבודותיה מצוטטות בהיקף נרחב בספרות המדעית, והיא נמנית עם החוקרים המשפיעים בעולם בתחום עיבוד האותות. במהלך הקריירה שלה הדריכה דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים רבים, שרבים מהם השתלבו כחברי סגל באוניברסיטאות בישראל ובעולם ובתעשיית ההיי-טק.
פעילות ציבורית וחברתית
לצד פעילותה המחקרית, אלדר פועלת לקידום שוויון הזדמנויות והוגנות מגדרית באקדמיה. היא הקימה וכיהנה כיו"ר הוועדה להוגנות מגדרית של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), ובמסגרת זו יצרה וקידמה את תוכנית "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן כיהנה כיו"ר ועדת ות"ת למלגות לנשים פוסט־דוקטורנטיות מצטיינות ופעלה להנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי.
כחברה באקדמיה הצעירה הישראלית הייתה שותפה ליצירת תוכנית להבאת פוסט־דוקטורנטים מצטיינים לישראל, שבמסגרתה השתלבו עשרות חוקרים במעבדות מחקר בישראל.
היא הקימה יחד עם אחרים את ארגון "ענבר", המסייע לאנשים עם מוגבלויות לבנות משפחות ולהשתלב בחברה. במסגרת פעילותם בתחום פעלו גם להגברת המודעות לנגישות ולאתגרים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות.
בנוסף, אלדר מקיימת פעילות לקידום החינוך המדעי בקרב בני נוער. במעבדת SAMPL אירחה קבוצות בני נוער, ובהן נערות ובני נוער מאוכלוסיות מוחלשות, במטרה לחשוף אותם למחקר ולמקצועות המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. אלדר מכהנת בתפקידי הנהלה ב-IEEE: חברות בחבר-המנהלים (Board of Governors) של IEEE, בוועדת Women in Engineering, ובוועדות פרסים ומינויים בינלאומיות.
מעורבות בתעשייה
מחקריה של אלדר בתחום עיבוד האותות והדגימה הובילו לפיתוח שיטות ומערכות בעלות יישומים בתחומי התקשורת, המכ"ם, ההדמיה הרפואית והאולטרסאונד. במעבדת SAMPL שהקימה פותחו מערכות לרכישה ולעיבוד מידע בקצבים נמוכים מהמקובל, וחלק מהפיתוחים והתגליות שנוצרו במסגרת המעבדה אומצו בתעשייה ובאקדמיה. הטכנולוגיות שפותחו בעקבות מחקריה יושמו בציוד רפואי ובמערכות ביטחוניות. מחקריה היישומיים כוללים גם פיתוחים בתחומי המרת אותות אנלוגיים לדיגיטליים, אולטרסאונד ומיקרוסקופיה.
אלדר מקיימת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ותעשייה בישראל ובעולם, ובהן General Electric, General Motors, Ericsson, Texas Instruments, National Instruments ו־Agilent. היא משמשת כיועצת בחברות היי־טק, חברה בתוכנית המנהיגות 8400 בתחום ה־Health-Tech, ומכהנת כדירקטורית בחברת Arbe Robotics. אלדר מקיימת גם שיתופי פעולה בתחום הרפואי עם בתי חולים בישראל, בהם רמב"ם, איכילוב, שיבא, הלל יפה ושערי צדק, וכן עם Massachusetts General Hospital.
הוקרה
בין הפרסים והאותות בהם זכתה:
- פרס IEEE קיו טומיאסו.
- עמיתת EURASIP.[10]
- 2002 – מלגת אלון.
- 2005 – פרס קריל, על פיתוח אלגוריתמים להצגת אותות ועיבודם בהדגשת שיטות לשערוך פרמטרים, תורת הדגימה, עיבוד אותות למערכות תקשורת, גילוי בערוצים קוונטיים, ושיטות אופטימיזציה לעיבוד אותות.[11]
- 2010 - פרס מיכאל ברונו להנדסת חשמל.
- 2011 – נבחרה על ידי המגזין גלובס לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על שפתחה, יחד עם ד"ר משה משעלי, אבטיפוס של כרטיס אלקטרוני, היחיד מסוגו בעולם, המאפשר לדגום בתדר נמוך מתדר נייקוויסט. בכך מתאפשר מזעור מכשירים בתחומים שונים, בעיקר בתחום הרפואה והתעשיות הביטחוניות.[12][13]
- 2011 – פרס ויצמן למדעים מדויקים המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.[14]
- 2013 – פרס האגודה לעיבוד אותות.[15]
- 2013 - נבחרה לעמיתת IEEE.[16]
- 2015 – פרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית.
- 2023 – פרס לנדאו למדעים ולמחקר.[17]
- 2025 - פרס ישראל לחקר ההנדסה ומדעי ההנדסה.[18][4] ועדת הפרס ציינה את תרומתה פורצת הדרך למחקר בעיבוד אותות, דגימה, תקשורת, דימות רפואי ובינה מלאכותית. בנימוקי ועדת פרס ישראל הודגשה גם תרומתה לקידום החברה הישראלית באמצעות קידום שוויון הזדמנויות באקדמיה, ובכלל זה קידום נשים ואנשים עם מוגבלויות
- 2025 - פרס מרקוני (IEEE Marconi Prize) למאמר בתקשורת אלחוטית.[19]
- 2026 - הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אריאל, כהוקרה על תרומתה למחקר, לחינוך ולחברה בישראל.
פעילות ציבורית ומקצועית
- פברואר 2012 – נבחרה כחברה במועצה להשכלה גבוהה,[20] ובשנת 2019 מונתה ליו"ר ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של המועצה.[21]
- נובמבר 2012 – נבחרה לחברת האקדמיה הצעירה הישראלית.
- יוני 2017 – נבחרה לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[22]
- 2023 – נבחרה לחברה ב־Academia Europaea.
- 2023 – חברת דירקטוריון בחברת Arbe Robotics.
חיים אישיים
יונינה אלדר גרושה, גרה ברחובות. והיא אם לחמישה ילדים.
קישורים חיצוניים
- יונינה אלדר, ברשת החברתית LinkedIn
- יונינה אלדר, ברשת החברתית Goodreads
- יונינה אלדר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יונינה אלדר, באתר dblp
- יונינה אלדר, באתר ResearchGate
- יונינה אלדר, באתר גוגל סקולר
- יונינה אלדר, באתר IEEE
- יונינה אלדר, באתר Justia
- יונינה אלדר באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- פרופ' יונינה אלדר, באתר מכון ויצמן למדע
- יונינה אלדר, שחזור מידע אבוד בעולם דיגיטלי, איגרת 40, דצמבר 2018
- לראות את הבלתי נראה, המכון 106, אפריל 2022
- איתי נבו, אותות ומופת, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 במרץ 2025
- עלתה על הרדאר, מסע הקסם המדעי, 28 באפריל 2025
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מעבדת SAMPL, מכון ויצמן למדע.
- ↑ The Israel Academy of Sciences and Humanities (2018-06-20), "כנס אדמס " 2018 | 2/4 שחזור מידע אבוד בעולם הדיגיטלי - פרופ' יונינה אלדר - בהקדמה של פרופסור מוטי שגב.
- ↑ שר החינוך, יואב קיש, מודיע על חתני וכלת פרס ישראל תשפ"ה, באתר משרד החינוך, 12 בפברואר 2025
- ↑ 4.0 4.1 4.2 איתי נבו, אותות ומופת, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 במרץ 2025
- ↑ אסף גולן, מכשיר אולטרסאונד חדש יאפשר ניתוח בשטח של התוצאות, באתר nrg , 9 בפברואר 2016
- ↑ Eldar, Yonina C. (2015). Sampling Theory: Beyond Bandlimited Systems. Cambridge University Press. doi:10.1017/CBO9780511762321. ISBN 978-1-107-00339-2.
- ↑ Palomar, Daniel P.; Eldar, Yonina C., eds. (2010). "Convex Optimization in Signal Processing and Communications". Cambridge University Press.
- ↑ Eldar, Yonina C.; Kutyniok, Gitta, eds. (2012). Compressed Sensing: Theory and Applications. Cambridge University Press. doi:10.1017/CBO9780511794308. ISBN 9781107005587.
- ↑ Patents by Inventor Yonina C. Eldar, באתר Justia
- ↑ הכרזה על עמיתי EURASIP לשנת 2017, EURASIP.
- ↑ יונינה אלדר, באתר פרס קריל
- ↑ M. Mishali and Y. C. Eldar,, Sub-Nyquist Sampling: Bridging Theory and Practice, IEEE Transactions on Signal Processing, 28 6, 2011, עמ' 98-124
- ↑ נורית דברת, פרופ' יונינה אלדר, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2011
- ↑ פורסמו פרסי ויצמן למדעים מדויקים. רשת ב', 3 ביולי 2011
- ↑ הטכניון, פרסים לחוקרים בטכניון מרק זילברשטיין ויונינה אלדר, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2013
- ↑ Yonina Eldar, באתר IEEE
- ↑ פרופ' יונינה אלדר, באתר של מפעל הפיס
- ↑ כבוד למגזר: פרס ישראל בחקר ההנדסה לחוקרת פרופ' יונינה אלדר, באתר "סרוגים", 4 בפברואר 2025
- ↑ IEEE Marconi Prize Paper Award in Wireless Communications
- ↑ אושרה הצעת שר החינוך להרכב המועצה להשכלה גבוהה, אתר משרד החינוך, 26 בפברואר 2012
- ↑ נשים בהשכלה הגבוהה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 24 באוקטובר 2022
- ↑ שישה מדענים בכירים נבחרו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אתר האקדמיה הלאומית למדעים, 27 ביוני 2017