ורדה שושן-ברמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
שכתוב סגנוני וביוגרפי לטיוטה; הבהרת שלב המחקר ושימור ייחוס ויקיפדיה |
מ Zohar העביר את הדף Lab:ייבוא/ורדה שושן-ברמץ לשם ורדה שושן-ברמץ בלי להשאיר הפניה: פרסום אחרי ייבוא |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מדענית | {{מדענית | ||
|שם_מלא=ורדה שושן-ברמץ | |שם_מלא=ורדה שושן-ברמץ | ||
|תאריך_לידה=1949 | |||
|ענף_מדעי=ביוכימיה וחקר הסרטן | |ענף_מדעי=ביוכימיה וחקר הסרטן | ||
|השכלה=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב<br />האוניברסיטה העברית בירושלים<br />מכון ויצמן למדע | |השכלה=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב<br />האוניברסיטה העברית בירושלים<br />מכון ויצמן למדע | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
}} | }} | ||
'''ורדה שושן-ברמץ''' היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב | '''ורדה שושן-ברמץ''' (נולדה ב־1949) היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.<ref name="ww-bgu-profile">[https://www.bgu.ac.il/people/vardasb/ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.</ref> מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא.<ref name="ww-nibn">[https://nibn.co.il/researcher/prof-varda-shoshan-barmatz/ Prof. Varda Shoshan-Barmatz], המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.</ref> היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.<ref name="hewp1">[http://science.huji.ac.il/sites/science.huji.ac.il/files/filedepot/ruth%20shemer%20-%20lady%20globes.pdf בילי בסרגליק, ״המוחות״], ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.</ref><ref name="hewp2">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon101/index.html#12 ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.</ref><ref name="ww-bgu-2016">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion101/12/ ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.</ref> | ||
== ביוגרפיה וקריירה == | == ביוגרפיה וקריירה == | ||
שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, | שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ולדבריה כבר בגיל 16 החליטה לעסוק במדע.<ref name="hewp3">[http://www.eshelnet.com/articles/9342 ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״], כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.</ref><ref name="ww-bgu-2019">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion123/8/ ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.</ref> | ||
את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.<ref name="ww-bgu-2019" /> | את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.<ref name="hewp4">לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. [https://www.bgu.ac.il/u/vp/pa-rd/bgu-milestones/ תולדות האוניברסיטה], אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.</ref> את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.<ref name="ww-bgu-2019" /> | ||
בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015. היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2019" /> | בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015.<ref name="hewp5">[https://yoram.walla.co.il/item/995126 ״מינויים חדשים בבן-גוריון״], וואלה, 23 באוקטובר 2006.</ref><ref name="ww-bgu-cv">[https://tzin.bgu.ac.il/life/Faculty/Varda/cv.htm קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.</ref> היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="hewp6">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon123/8/ ״אופקים חדשים במחקר״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.</ref><ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2019" /> | ||
לשושן-ברמץ שתי בנות. בריאיון משנת 2016 סיפרה כי אחת מהן התמחתה אז בכירורגיה פלסטית והאחרת למדה רפואה.<ref name="ww-bgu-2016-p13">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion101/13/ ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.</ref> | |||
== מחקר == | == מחקר == | ||
בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.<ref name="ww-bgu-2019" /><ref name="ww-nibn" /> | בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.<ref name="hewp10">[https://www.hayadan.org.il/topic/ורדה-שושן-ברמץ כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ], אתר הידען.</ref><ref name="ww-bgu-2019" /><ref name="ww-nibn" /> | ||
בכתבת אוניברסיטת בן-גוריון מדצמבר 2019 נכתב כי עד אז פרסמה שושן-ברמץ כ־160 מאמרים בכתבי עת מדעיים.<ref name="ww-bgu-2019" /> | |||
אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.<ref name="ww-bgu-2018">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref> | אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.<ref name="hewp11">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref><ref name="ww-bgu-2018">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref> | ||
במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו. | במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו.<ref name="hewp12">[https://www.b7net.co.il/בריאות/פריצת-דרך-באוניברסיטת-בן-גוריון-427139 ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״], באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.</ref><ref name="hewp13">[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5648554,00.html אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״], ynet, 25 בדצמבר 2019.</ref><ref name="ww-science-2019">[https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8325171/ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease], Science, 2019.</ref> קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.<ref name="hewp14">[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001284824 גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״], גלובס, 10 במאי 2019.</ref><ref name="ww-nibn" /> | ||
== פרסים והוקרה == | == פרסים והוקרה == | ||
בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית. | בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית.<ref name="hewp7">הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.</ref><ref name="ww-hestrin">[https://www.weizmann.ac.il/isbmb/awards זוכי פרס הסטרין], האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.</ref> בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על תרומתה לעיר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="hewp9">[https://www.inn.co.il/news/457452 ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון], ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.</ref> | ||
לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, | לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, שנועד למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בעת שהותה בטורונטו בשנים 1985–1986 קיבלה תמיכה כמדענית אורחת מטעם קרן חקר הלב הקנדית והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. כמו כן קיבלה מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי מפעל התרופות שהיה לימים לחלק מחברת טבע. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2016-p13" /><ref name="ww-bgu-cv" /><ref name="ww-bgu-2019" /> בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.<ref name="hewp8">[https://forbes.co.il/הנשים-המשפיעות-2017/ הנשים המשפיעות 2017], פורבס.</ref> | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־14:29, 23 באוקטובר 2026
| ורדה שושן-ברמץ |
|---|
| שנת לידה: 1949 |
| ענף מדעי: ביוכימיה וחקר הסרטן |
| השכלה: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע |
| תרומות עיקריות: חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן |
פרסים והוקרה:
|
ורדה שושן-ברמץ (נולדה ב־1949) היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[1] מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא.[2] היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.[3][4][5]
ביוגרפיה וקריירה
שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ולדבריה כבר בגיל 16 החליטה לעסוק במדע.[6][7]
את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[8] את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.[7]
בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015.[9][10] היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.[11][5][7]
לשושן-ברמץ שתי בנות. בריאיון משנת 2016 סיפרה כי אחת מהן התמחתה אז בכירורגיה פלסטית והאחרת למדה רפואה.[12]
מחקר
בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.[13][7][2]
בכתבת אוניברסיטת בן-גוריון מדצמבר 2019 נכתב כי עד אז פרסמה שושן-ברמץ כ־160 מאמרים בכתבי עת מדעיים.[7]
אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.[14][15]
במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו.[16][17][18] קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.[19][2]
פרסים והוקרה
בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית.[20][21] בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על תרומתה לעיר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.[5][22]
לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, שנועד למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בעת שהותה בטורונטו בשנים 1985–1986 קיבלה תמיכה כמדענית אורחת מטעם קרן חקר הלב הקנדית והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. כמו כן קיבלה מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי מפעל התרופות שהיה לימים לחלק מחברת טבע. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.[5][12][10][7] בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.[23]
קישורים חיצוניים
- עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
- ורדה שושן-ברמץ, באתר ResearchGate
- סרטון על ורדה שושן-ברמץ, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.
- ↑ בילי בסרגליק, ״המוחות״, ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.
- ↑ ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
- ↑ ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״, כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
- ↑ לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תולדות האוניברסיטה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
- ↑ ״מינויים חדשים בבן-גוריון״, וואלה, 23 באוקטובר 2006.
- ↑ 10.0 10.1 קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.
- ↑ ״אופקים חדשים במחקר״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
- ↑ 12.0 12.1 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.
- ↑ כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ, אתר הידען.
- ↑ ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
- ↑ טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
- ↑ ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״, באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.
- ↑ אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״, ynet, 25 בדצמבר 2019.
- ↑ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.
- ↑ גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״, גלובס, 10 במאי 2019.
- ↑ הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.
- ↑ זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.
- ↑ ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.
- ↑ הנשים המשפיעות 2017, פורבס.