ורדה שושן-ברמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:29, 23 באוקטובר 2026

ורדה שושן-ברמץ
שנת לידה: 1949
ענף מדעי: ביוכימיה וחקר הסרטן
השכלה: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב האוניברסיטה העברית בירושלים מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות: חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן
פרסים והוקרה: פרס הסטרין (1986) פרס מייסדי טבע (2015–2016) אות בן־גוריון (2020)

ורדה שושן-ברמץ (נולדה ב־1949) היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[1] מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא.^[2] היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.^[3]^[4]^[5]

ביוגרפיה וקריירה

שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ולדבריה כבר בגיל 16 החליטה לעסוק במדע.^[6]^[7]

את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[8] את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.^[7]

בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015.^[9]^[10] היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.^[11]^[5]^[7]

לשושן-ברמץ שתי בנות. בריאיון משנת 2016 סיפרה כי אחת מהן התמחתה אז בכירורגיה פלסטית והאחרת למדה רפואה.^[12]

מחקר

בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.^[13]^[7]^[2]

בכתבת אוניברסיטת בן-גוריון מדצמבר 2019 נכתב כי עד אז פרסמה שושן-ברמץ כ־160 מאמרים בכתבי עת מדעיים.^[7]

אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.^[14]^[15]

במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו.^[16]^[17]^[18] קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.^[19]^[2]

פרסים והוקרה

בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית.^[20]^[21] בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על תרומתה לעיר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.^[5]^[22]

לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, שנועד למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בעת שהותה בטורונטו בשנים 1985–1986 קיבלה תמיכה כמדענית אורחת מטעם קרן חקר הלב הקנדית והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. כמו כן קיבלה מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי מפעל התרופות שהיה לימים לחלק מחברת טבע. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.^[5]^[12]^[10]^[7] בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.^[23]

קישורים חיצוניים

עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
ורדה שושן-ברמץ, באתר ResearchGate
סרטון על ורדה שושן-ברמץ, באתר יוטיוב

הערות שוליים

↑ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
↑ ^2.0 ^2.1 ^2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.
↑ בילי בסרגליק, ״המוחות״, ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.
↑ ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
↑ ^5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.
↑ ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״, כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.
↑ ^7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
↑ לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תולדות האוניברסיטה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
↑ ״מינויים חדשים בבן-גוריון״, וואלה, 23 באוקטובר 2006.
↑ ^10.0 ^10.1 קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.
↑ ״אופקים חדשים במחקר״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.
↑ ^12.0 ^12.1 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.
↑ כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ, אתר הידען.
↑ ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
↑ טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.
↑ ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״, באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.
↑ אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״, ynet, 25 בדצמבר 2019.
↑ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.
↑ גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״, גלובס, 10 במאי 2019.
↑ הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.
↑ זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.
↑ ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.
↑ הנשים המשפיעות 2017, פורבס.

ייחוס למקור: ערך זה עובד על בסיס הערך ורדה שושן-ברמץ בוויקיפדיה העברית, גרסה 41172315, במסגרת רישיון CC BY-SA 4.0. רשימת התורמות והתורמים למקור. התוכן הותאם ל-WikiWomenבתאריך 2026-10-16

התוכן עובד והותאם למבנה ולמדיניות העריכה של WikiWomen.

[ww-bgu-profile-1] פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

[ww-nibn-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 Prof. Varda Shoshan-Barmatz, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.

[hewp1-3] בילי בסרגליק, ״המוחות״, ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.

[hewp2-4] ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.

[ww-bgu-2016-5] 5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.

[hewp3-6] ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״, כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.

[ww-bgu-2019-7] 7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.

[hewp4-8] לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תולדות האוניברסיטה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

[hewp5-9] ״מינויים חדשים בבן-גוריון״, וואלה, 23 באוקטובר 2006.

[ww-bgu-cv-10] 10.0 ^10.1 קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.

[hewp6-11] ״אופקים חדשים במחקר״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.

[ww-bgu-2016-p13-12] 12.0 ^12.1 ״פרויקט חייה״, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.

[hewp10-13] כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ, אתר הידען.

[hewp11-14] ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.

[ww-bgu-2018-15] טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.

[hewp12-16] ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״, באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.

[hewp13-17] אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״, ynet, 25 בדצמבר 2019.

[ww-science-2019-18] VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease, Science, 2019.

[hewp14-19] גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״, גלובס, 10 במאי 2019.

[hewp7-20] הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.

[ww-hestrin-21] זוכי פרס הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.

[hewp9-22] ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון, ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.

[hewp8-23] הנשים המשפיעות 2017, פורבס.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |השכלה=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב<br />האוניברסיטה העברית בירושלים<br />מכון ויצמן למדע
 |פרסים_והוקרה=<li>פרס הסטרין (1986)</li><li>פרס מייסדי טבע (2015–2016)</li><li>אות בן־גוריון (2020)</li>
-|תרומות_עיקריות=חקר חלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח כיווני טיפול ניסיוניים בסרטן
+|תרומות_עיקריות=חקר החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ופיתוח גישות ניסיוניות לחקר הסרטן
 }}
-'''ורדה שושן-ברמץ''' (נולדה ב-17 בדצמבר 1949) היא פרופסורית, ביוכימאית, וחוקרת סרטן. כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2000–2004), לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בין השנים 2006–2015.<ref name="hewp1">[http://science.huji.ac.il/sites/science.huji.ac.il/files/filedepot/ruth%20shemer%20-%20lady%20globes.pdf המוחות] ליידי גלובס, בילי בסרגליק, 14 בספטמבר 2016, עמודים 36–42 / ראו: פרופ' ורדה שושן-ברמץ: פריצת הדרך: פיתחה מולקולה להעלמת גידולים סרטניים, עמוד 36</ref><ref name="hewp2">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon101/index.html#12 פרויקט חייה] ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 101, מאי 2016, עמודים 13-12</ref>
+'''ורדה שושן-ברמץ''' (נולדה ב־1949) היא ביוכימאית ישראלית ופרופסורית אמריטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.<ref name="ww-bgu-profile">[https://www.bgu.ac.il/people/vardasb/ פרופ' אמריטוס ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.</ref> מחקריה עוסקים בתפקוד המיטוכונדריה ובחלבון VDAC1, המעורב בחילוף החומרים ובתהליכים הקובעים את גורל התא.<ref name="ww-nibn">[https://nibn.co.il/researcher/prof-varda-shoshan-barmatz/ Prof. Varda Shoshan-Barmatz], המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.</ref> היא עמדה בראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בשנים 2000–2004, הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וניהלה אותו בשנים 2006–2015.<ref name="hewp1">[http://science.huji.ac.il/sites/science.huji.ac.il/files/filedepot/ruth%20shemer%20-%20lady%20globes.pdf בילי בסרגליק, ״המוחות״], ליידי גלובס, 14 בספטמבר 2016, עמ' 36–42.</ref><ref name="hewp2">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon101/index.html#12 ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.</ref><ref name="ww-bgu-2016">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion101/12/ ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 12–13.</ref>
-== ביוגרפיה ==
+== ביוגרפיה וקריירה ==
-שושן-ברמץ נולדה בשנת 1951 במרוקו. בשנת 1954 עלו בני משפחתה למדינת ישראל בעקבות חשש שאחיה ייעצר בעקבות פעילות ציונית. התיישבו במושב רנן בנגב, ולאחר שנתיים עברו לבאר שבע. בשנות ה-60 של המאה ה-20 עברה המשפחה לאופקים.
+שושן-ברמץ נולדה במרוקו ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1954. המשפחה התיישבה תחילה במושב רנן שבנגב, כעבור כשנתיים עברה לבאר שבע, ובשנות ה־60 עברה לאופקים. היא למדה בבית הספר התיכון אשל הנשיא, ולדבריה כבר בגיל 16 החליטה לעסוק במדע.<ref name="hewp3">[http://www.eshelnet.com/articles/9342 ״מפנימיית אשל הנשיא – פרס נובל״], כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019.</ref><ref name="ww-bgu-2019">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion123/8/ ״אופקים חדשים במחקר: מדענית משלנו – ורדה שושן-ברמץ״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.</ref>
-סיימה את בית הספר התיכון "אשל הנשיא" בגיל 16.<ref name="hewp3">[http://www.eshelnet.com/articles/9342 מפנימיית אשל הנשיא - פרס נובל, פרופ' ורדה שושן־ברמץ בוגרת פנימיית אשל הנשיא התארחה אצלנו לשיח על מדע פורץ דרך] כפר הנוער אשל הנשיא, 2 בינואר 2019</ref>
+את התואר הראשון בביולוגיה השלימה באוניברסיטת הנגב, לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.<ref name="hewp4">לאחר מותו של דוד בן־גוריון שונה שמה של אוניברסיטת הנגב לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. [https://www.bgu.ac.il/u/vp/pa-rd/bgu-milestones/ תולדות האוניברסיטה], אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.</ref> את התואר השני סיימה בהצטיינות במסגרת משותפת של אוניברסיטת הנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים. היא המשיכה לדוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע, בהנחיית נון שביט ומרדכי אברון, ולאחר מכן השתלמה במחקר בתר־דוקטורט בגרמניה, בארצות הברית ובקנדה.<ref name="ww-bgu-2019" />
-סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת הנגב.<ref name="hewp4">בשנת 1974 במחזור השני, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב</ref> את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית בירושלים.
+בשנת 1982 חזרה לנגב והצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהייתה לימים למחלקה למדעי החיים. בשנים 2000–2004 עמדה בראש המחלקה. במקביל הייתה שותפה להקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, שימשה משנה למנהלו בשנים 2004–2006, ולאחר מכן ניהלה את המכון עד 2015.<ref name="hewp5">[https://yoram.walla.co.il/item/995126 ״מינויים חדשים בבן-גוריון״], וואלה, 23 באוקטובר 2006.</ref><ref name="ww-bgu-cv">[https://tzin.bgu.ac.il/life/Faculty/Varda/cv.htm קורות החיים של ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עודכנו ב־14 בנובמבר 2006.</ref> היא מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה על שם היימן קרייטמן. בכתבת האוניברסיטה משנת 2019 תוארה גם כמי שניהלה את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="hewp6">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon123/8/ ״אופקים חדשים במחקר״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דצמבר 2019, עמ' 8–9.</ref><ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2019" />
-שושן-ברמץ סיימה דוקטורט בביוכימיה במכון ויצמן למדע בנחיית הפרופסורים נון שביט ומרדכי אברון.
+לשושן-ברמץ שתי בנות. בריאיון משנת 2016 סיפרה כי אחת מהן התמחתה אז בכירורגיה פלסטית והאחרת למדה רפואה.<ref name="ww-bgu-2016-p13">[https://digitaler.cld.bz/BenGurion101/13/ ״פרויקט חייה״], עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאי 2016, עמ' 13.</ref>
-פוסט-דוקטורט עשתה בגרמניה, ארצות הברית וקנדה.
+== מחקר ==
-בשנת 1982 הצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שתהפוך למחלקה למדעי החיים.
+בתחילת דרכה חקרה שושן-ברמץ כיצד גירוי עצבי מפעיל את תאי השריר ומבקר את פעולתם. בהמשך פנתה לחקר המיטוכונדריה – אברונים בתא המשתתפים בייצור אנרגיה ובוויסות מוות תאי מתוכנת. במרכז מחקריה עומד VDAC1, חלבון המצוי בקרום החיצוני של המיטוכונדריה ומסייע לווסת את מעבר החומרים בינה לבין שאר התא. קבוצתה חוקרת את הקשר בין פעילות החלבון לבין חילוף החומרים בתא ומחלות שבהן תפקודו משתבש.<ref name="hewp10">[https://www.hayadan.org.il/topic/ורדה-שושן-ברמץ כתבות על מחקריה של ורדה שושן-ברמץ], אתר הידען.</ref><ref name="ww-bgu-2019" /><ref name="ww-nibn" />
-בתחילת דרכה כמדענית מחקריה של שושן-ברמץ התמקדו במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על ידי גירוי עצבי ובהמשך התמקדה במיטוכונדריה.
+בכתבת אוניברסיטת בן-גוריון מדצמבר 2019 נכתב כי עד אז פרסמה שושן-ברמץ כ־160 מאמרים בכתבי עת מדעיים.<ref name="ww-bgu-2019" />
-בין השנים 2000–2004 כיהנה כראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון.
+אחד מכיווני המחקר של הקבוצה הוא הפחתת ייצורו של VDAC1 בתאים סרטניים באמצעות מולקולות RNA קצרות. בניסויים בתרביות תאים ובמודלים של סרטן בעכברים נמצאו עיכוב בצמיחת הגידולים ושינויים בחילוף החומרים ובמאפייני התאים הסרטניים. אלו ממצאים ניסיוניים, ולא טיפול שהוכח בבני אדם.<ref name="hewp11">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx ״טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים״], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref><ref name="ww-bgu-2018">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 14 במאי 2018.</ref>
-שושן-ברמץ מופקדת הקתדרה לביואנרגטיקה ע"ש היימן קרייטמן, לקחה חלק פעיל בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בו שמשה בין השנים 2004–2006 כמשנה למנהל המכון.
+במחקר נוסף שבו השתתפה נמצא כי חלבוני VDAC עשויים ליצור במיטוכונדריה פתחים שדרכם משתחררים מקטעי דנ״א מיטוכונדריאלי. החוקרים קשרו תהליך זה להפעלת תגובה חיסונית ולמחלה דמוית זאבת במודל ניסויי, ובחנו דרכים לחסום אותו.<ref name="hewp12">[https://www.b7net.co.il/בריאות/פריצת-דרך-באוניברסיטת-בן-גוריון-427139 ״פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון״], באר שבע נט, 28 בדצמבר 2019.</ref><ref name="hewp13">[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5648554,00.html אילנה קוריאל, ״פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת״], ynet, 25 בדצמבר 2019.</ref><ref name="ww-science-2019">[https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8325171/ VDAC oligomers form mitochondrial pores that release small mtDNA fragments and promote lupus-like disease], Science, 2019.</ref> קבוצתה חוקרת גם את מעורבות המיטוכונדריה במחלות ניווניות ובסוכרת; גם בתחומים אלה מדובר בכיווני מחקר ולא בטיפולים מאושרים.<ref name="hewp14">[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001284824 גלי וינרב, ״תשובה דרומית לעמק המוות״], גלובס, 10 במאי 2019.</ref><ref name="ww-nibn" />
-בין השנים 2006–2015 ניהלה את המכון הלאומי לביוטכנולוגיה.<ref name="hewp5">[https://yoram.walla.co.il/item/995126 מינויים חדשים בבן-גוריון] ליאור ליוואק, 23 באוקטובר 2006</ref>
+== פרסים והוקרה ==
-נכון לשנת 2019 מנהלת את המעבדה לחקר השריר במחלקתה.<ref name="hewp6">[https://bgu.digitaler.co.il/BenGuryon123/8/ אופקים חדשים במחקר] מדענית משלנו - ורדה שושן-ברמץ - אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, גיליון 123, דצמבר 2019, עמודים 9-8</ref>
+בשנת 1986 קיבלה שושן-ברמץ את פרס הסטרין מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית, המוענק לחוקרות ולחוקרים צעירים על עבודתם המדעית.<ref name="hewp7">הפרס נקרא על שם הביוכימאי שלמה הסטרין ומוענק מדי שנה עד שלוש שנים.</ref><ref name="ww-hestrin">[https://www.weizmann.ac.il/isbmb/awards זוכי פרס הסטרין], האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית.</ref> בשנת 2006 הוענק לה פרס באר שבע למצוינות בתחום המדע והמחקר, כהוקרה על תרומתה לעיר; בהמשך קיבלה את פרס מייסדי טבע לשנים 2015–2016 ואת אות בן־גוריון של אוניברסיטת בן-גוריון לשנת 2020.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="hewp9">[https://www.inn.co.il/news/457452 ״אות בן גוריון״ למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון], ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020.</ref>
-לשושן-ברמץ שתי בנות רופאות.
+לצד הפרסים קיבלה מענקי מחקר, ובהם מענק על שם ארנסט דוד ברגמן מהקרן הדו־לאומית למדע בשנת 1981, שנועד למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית. בעת שהותה בטורונטו בשנים 1985–1986 קיבלה תמיכה כמדענית אורחת מטעם קרן חקר הלב הקנדית והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. כמו כן קיבלה מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי מפעל התרופות שהיה לימים לחלק מחברת טבע. מענקים אלה נועדו לתמוך במחקר ואינם פרסים על מפעל חיים.<ref name="ww-bgu-2016" /><ref name="ww-bgu-2016-p13" /><ref name="ww-bgu-cv" /><ref name="ww-bgu-2019" /> בשנת 2017 נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של מגזין פורבס; זו הוקרה תקשורתית ולא פרס מחקר.<ref name="hewp8">[https://forbes.co.il/הנשים-המשפיעות-2017/ הנשים המשפיעות 2017], פורבס.</ref>
-== פרסים ומענקי מחקר ==
-בשנת 1981 זכתה במענק מחקר ע"ש פרופ' ארנסט דוד ברגמן מטעם הקרן הדו-לאומית למדע, למחקר משותף עם עמית מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית.
-בשנת 1986 בשנת שבתון בטורונטו זכתה בשני מענקים למדענים אורחים מטעם קרן חקר הלב הקנדית ומטעם המועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה.
-באותה שנה זכתה בפרס "הסטרין"<ref name="hewp7">כדי להוקיר את זכרו של הסטרין, האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית מעניקה מדי 1–3 שנים פרס על שמו</ref> של "האגודה הישראלית לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית" המוענק למדען מתחת לגיל 37 על תרומה חשובה למחקר הביוכימי.
-שושן-ברמץ זכתה במענק מחקר ע"ש חיים סלומון ממייסדי מפעל התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת הפרמצבטיקה "טבע".
-בשנת 2006 קיבלה שושן-ברמץ את "פרס באר שבע למצוינות בתחום הממדע והמחקר" כהוקרה על תרומתה הייחודית להעלאת קרנה ולחיזוק מעמדה של באר שבע.
-היא כלת פרס מייסדי טבע לשנת 2015–2016.
-שושן-ברמץ מבין 50 הנשים המשפיעות על כתב העת פורבס בשנת 2017<ref name="hewp8">[https://forbes.co.il/הנשים-המשפיעות-2017/ נשים המשפיעות 2017] פורבס</ref>
-שושן-ברמץ נמנית עם מקבלי אות בן-גוריון לשנת 2020 מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.<ref name="hewp9">[https://www.inn.co.il/news/457452 'אות בן גוריון' למפתח החיסון לקורונה ולרופא הבדואי הראשון], באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2020</ref>
-== ממחקריה ==
-שושן-ברמץ פרסמה 160 מאמרים מדעיים בכתבי-עת מקצועיים.
-שושן-ברמץ שפכה אור על תפקידו של החלבון VDAC1 במיטוכונדריה ועל שליטתו על חיי התא, ובכך פרצה דרך לפיתוח טיפולים במחלות רבות, ביניהן סרטן, סוכרת, מחלות נוירודגנרטיביות ומחלות אוטואימוניות.<ref name="hewp10">[https://www.hayadan.org.il/topic/ורדה-שושן-ברמץ טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני] הידען, ורדה שושן-ברמץ</ref>
-קבוצת המחקר של שושן-ברמץ, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) מפתחים מולקולה חדשה לטיפול בסרטן, שמצליחה לא רק לעכב צמיחה של תאים סרטניים, אלא גם לתכנת אותם מחדש להחזירם למצב של תאים דמוי-תקינים. הטיפול החדש מבוסס על מניעת ההתבטאותו של VDAC1, חלבון שמתבטא ברמות גבוהות בגידולים סרטניים מסוגים שונים.<ref name="hewp11">[https://in.bgu.ac.il/pages/news/VDAC1.aspx טיפול בסרטן שפותח באוניברסיטה מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני] אוניברסיטת בן-גוריון, 14 במאי 2018</ref>
-שושן-ברמץ פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו<ref name="hewp12">[https://www.b7net.co.il/בריאות/פריצת-דרך-באוניברסיטת-בן-גוריון-427139 פריצת דרך באוניברסיטת בן-גוריון: פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון פענחה את האופן שבו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו] באר שבע נט, נועה גבאי, 28 בדצמבר 2019</ref><ref name="hewp13">אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5648554,00.html פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת – פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ד"ר ג'אי צ'ונג מארה"ב, הובילו מחקר שפענח מנגנון התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו]זאבת, שמשותף גם למחלות כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס. בעקבות הממצאים מנסים כעת החוקרים לפתח תרופה למחלה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019</ref>
-שושן-ברמץ מובילה מחקרים נוספים במכון הלאומי לביוטכנולוגיה הקשורים לתפקוד המיטוכונדריה וכשלים בתפקודה במחלות כשל חיסוני ומחלות ניווניות של המוח.<ref name="hewp14">גלי וינרב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001284824 תשובה דרומית לעמק המוות: המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בב"ש], באתר גלובס, 10 במאי 2019</ref>
 == קישורים חיצוניים ==
+* [https://www.bgu.ac.il/people/vardasb/ עמוד הסגל של ורדה שושן-ברמץ], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
+* [https://nibn.co.il/researcher/prof-varda-shoshan-barmatz/ קבוצת המחקר של שושן-ברמץ], המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
 * [https://www.researchgate.net/profile/Varda-Shoshan-Barmatz%2C+Shoshan-Barmatz-Varda ורדה שושן-ברמץ], באתר ResearchGate
-* [https://youtube.com/watch?v=7gsyPbjUkUI ורדה שושן-ברמץ], סרטון באתר יוטיוב
+* [https://youtube.com/watch?v=7gsyPbjUkUI סרטון על ורדה שושן-ברמץ], באתר יוטיוב
 == הערות שוליים ==

Zohar (שיחה | תרומות)